אודות גיל דיין
תפסיקו לבצע שינויים חיצוניים מבלי לשים לב שהשינוי האמיתי שלכם צריך להתחיל קודם מבפנים .
בלי זוגיות אמיתית, בלי אומץ לנקוט צעדים, בלי להצליח בעסקים, בלי לשפר באמת את איכות חיים שלכם.
כי אם תחשבו כמו עניים אתם תקנו רכב יוקרתי – אבל מהלוואה גרועה ולא מהשכלה פיננסית אמיתית.
אם תצאו לדייט עם האנשים הכי יפים אבל אתם לא אוהבים את מה שאתם רואים במראה – אתם תרגישו שאתם נראים זוועה ותחפשו אישורים מאחרים לגביי החיצוניות שלכם.
אם תקימו עסק או תחשבו על ההשקעה שהציעו לכם מבלי לשנות את האמונה המגבילה שהסביבה הלא תומכת שלכם השרישה בכם שאתם "לא מסוגלים"- גם אם תהיו אנשי המכירות הכי תותחים אתם תישארו מעורערים ולא תצליחו למכור את עצמכם!
אם תשנו את החיצוניות ולא את הבפנים – תמשיכו לרדוף סביב הזנב של עצמכם ואף פעם לא תהיו מאושרים.
ובלי השינוי הזה , תעמדו תקועים.
כי אני עמדתי תקוע שנים, הרי מה לא עשיתי ?
הורדתי 80 קילו, שיפצתי את הגוף, התאמנתי, יצאתי עם הנשים היפות ביותר
שינתי תסרוקות, נכנסתי למעגלי חברויות חדשים, הייתי בכל מקום שיכל לתת לי את מה שלא קיבלתי כילד מעולם – להרגיש אהוב, להרגיש אנשים.
אבל זו תמיד הייתה הרגשה שהגעתי לבאר – אבל אני לא מצליח לשתות את המים, כי לא הצלחתי להביא את עצמי לשולחן, לא מצאתי חיבור, לא הצלחתי להתערבב עם חברות הבנים שנמצאת מולי, לא לדבר עם הבחורה שיושבת לידי, אפילו לא ליצור קשר עין!
ולא כי לא רציתי, כי לא ידעתי איך!
כי שינתי מבחוץ כמעט הכול אבל לא שינתי כלום מבפנים – לא עבדתי על הגישה , לא על כבוד עצמי וכבוד כלפיי הסביבה, לא על התודעה , לא על העצמה, הייתי נראה כלפיי חוץ מאושר, אבל מבפנים הייתי שבור ומתוסכל.
גם כשאני הייתי בעיניי השיפוטיות והנוקשות הגרסה הגרועה ביותר של עצמי
גם כשהייתי בשיא השפל, כששנאתי את עצמי, כשתמיד ברחתי כשרצו לצלם תמונה עם המשפחה, שהמורה בבית הספר רצתה לצלם אותי בשביל הספר מחזור של הכיתה
או שהתחבאתי במטבח בעבודה צדדית בזמן שבאותו ערב התקיים מופע הסיום של הכיתה
גם אז – החלטתי בסוף כל יום נוראי שאני לומד לפתוח את הגלריה בפלאפון בכוח, החלטתי להתמודד!
ולהסתכל בתמונות ישנות ובאמת מתאמץ בכל ליבי לא לפחד להזכר באותן תקופות בביה"ס ובצבא
אז מצאתי את עצמי, לילה אחד לאחר כל השינויים החיצוניים האלו בשעות הקטנות של הלילה, מצוייד בסיגריה וכוס קטנה של וויסקי,
דמעה מלוחה אחת שזולגת באיטיות על הלחי , וחצי חיוך מתוק חדש שהוצאתי
מהקופסה בשביל רגע מיוחד כמו השלב הזה שנקרא מעבדות לחירות .באותה נשימה אני הרשתי לעצמי לכעוס, ובו זמנית גם לומר לעצמי שאני כל כך מצטער
כעסתי שהייתי כל כך נוקשה עם עצמי ובמקום למצוא דרכים עמוקות רציתי רק פתרונות מהירים ,
מצטער שנתתי לעצמי להגיע לשפל המדרגה, כל כך נמוך עד שאנשים היו צריכים לגרד אותי מהרצפה.
לטאטא את עפר ההריסות מכל השנים הכל כך קשות שאף אדם לא צריך לעבור
ודווקא מתוך העפר, בדיוק כמו הפניקס, עוף החול ,נולדתי מחדש וקמתי עם מטרה קדושה:
להוביל, לשנות ולהעצים אנשים ואם תהיו אמיצים אני מבטיח שאהיה זה שישנה לכם את החיים,
אני זה שיאיר לכם את הדרך כי אני יודע כמה היא חשוכה לכם, לי לא היה מי שיחזיק את הפנס!
צעדתי כמו עיוור ונפלתי לבורות חשוכים, קיבלתי שריטות מהגדרות, כל רעש או תובנה הפחידה אותי עד מוות כי המוח שלי מקבל אותה ממקום שנראה לו מאד חשוך ומפחיד .
אני אתן לכם כלים פרקטיים שאם מישהו היה נותן לי אותם מההתחלה אולי בכלל לא הייתי מביא אותכם לכאן היום ומספר לכם את כל הדברים האלו.
אני זה שאלווה אותכם יד ביד אל עבר השינוי האמיתי שלכם – שמתחיל מבפנים
ולבסוף יוביל להצלחה שלכם , לזוגיות טובה יותר, לעסק מצליח יותר, לאהבה עצמית מטורפת.
כי אחרי שסוף סוף אני הבנתי ,עכשיו תורכם להבין !
"תמונת הניצחון שלו"- מעריב
מעבר לכתבה